האם גדול יותר הוא גם טוב יותר?

האם עמותה גדולה עדיפה על פני עמותה קטנה? הרקע לשאלה זו הוא העובדה שרובו הגדול של התקציב שמועבר לעמותות ע”י משרד הרווחה , מתרכז אצל מספר קטן עמותות גדולות. למעשה 10% מהעמותות מקבלות קצת יותר מ- 70% מהתקציב.

במאמר זה אתייחס לאחד ההיבטים החשובים של נושא הגודל, שנקרא בפי הכלכלנים יתרונות לגודל (Economies of scale). התאוריה הכלכלית מלמדת אותנו שבמצב שבו חלק מהעלויות הן קבועות, הגדלת נפח הפעילות מביאה לירידה בעלות הממוצעת ליחידת תפוקה. לדוגמה: תארו לכם ארגון שמפעיל תוכניות קהילתיות, שמרכיב ניכר מהעלויות שלו קשור להוצאות אחזקת המקום (שכר דירה, ארנונה, חשמל, וכיוב'). ככל שמספר הפעילויות שמבצע הארגון יגדל, העלות הממוצעת לפעילות ולמשתתף תקטן. הסיבה לכך היא שעלות אחזקת המבנה מתחלקת על פני יותר פעילויות ויותר משתתפים. המסקנה מכך היא שכאשר כל שאר התנאים שווים, ארגון גדול יהיה יעיל יותר מארגון קטן.

האם התאוריה עובדת גם במציאות?

מחקרים אמפיריים רבים הראו שיתרונות לגודל קיימים במספר גדול של סקטורים בתעשייה ובענפי השירותים. אמנם בתחום השירותים החברתיים אין הרבה מחקר כלכלי, אולם עדיין ישנם ממצאים שמעידים על קיומם של יתרונות לגודל. כך למשל בבדיקה אמפירית שערכתי בשנת 1996 עבור משרד הבריאות נמצא שבבתי החולים הכלליים בארץ מתקיימים יתרונות לגודל. מכיוון שהעליתי את שאלת היתרונות לגודל לגבי שירותי רווחה, אציג להן ממצאים של מחקר שערכתי בשנת 2006 על מרכזי הרווחה של הג'וינט במדינות חבר העמים. תיאור מלא של המחקר ניתן למצוא בקישור זה.

החל מאמצע שנות ה-90 מפעיל הג'וינט בחבר העמים מרכזי רווחה ("חסדים”) שמספקים שירותי רווחה בעיקר לקשישים. מבנה השירותים בכל המרכזים הוא כמעט זהה ומורכב מסיוע חומרי (מזון, תרופות, סיוע לחורף וכיוב'), טיפולי בית ותוכניות קהילתיות. כל המרכזים עובדים על פי אותם נהלי עבודה ובכולם נערכות ביקורות איכות תקופתיות. מכיוון שהחסדים פועלים במדינות שונות קשה להשוות בין העלויות שלהם, ולכן מדדתי את יעילותם באמצעות מספר הלקוחות הממוצע שבו טיפל כל עובד בחסד (מחושב כסך הלקוחות מחולק בסך המשרות המלאות בכל חסד). המחקר נערך על 170 חסדים, שהגדול שבהם טיפל ב- 25,000 לקוחות ואילו הקטן שבהם טיפל ב- 45 לקוחות בלבד.

הממצא העיקרי של המחקר מוצג בתרשים שלהלן:

כל נקודה בתרשים מייצגת מרכז חסד, כאשר הציר האופקי מציג את מספר הלקוחות והציר האנכי מציג את מספר הלקוחות הממוצע לעובד (הנתונים מוצגים בסקלה לוגריטמית).

התרשים ממחיש את מגמת העליה הברורה של מספר הלקוחות לעובד ביחס לגודל החסד, שמומחשת באמצעות קו המגמה הכחול. בחסדים גדולים שטיפלו במספר רב של לקוחות, מספר הלקוחות הממוצע לעובד היה גבוה יותר – כלומר החסד היה יעיל יותר. ממצאים אלה ממחישים שגם בתחום של שירותי רווחה מתקיימים יתרונות לגודל. ארגונים גדולים יותר הם באופן מובנה יעילים יותר מארגונים קטנים יותר.

האם המסקנה המתבקשת היא שארגונים גדולים תמיד עדיפים על ארגונים קטנים?

מסתבר שלא תמיד ולא בהכרח, ובפוסט נוסף אציג היבט נוסף של סוגיה זו.