קריטריונים עסקיים בעמותות – מה זה אומר באמת?

בספרו The Future for Investors מציג ג'רמי סיגל – פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת וורטון – את החברות שיצרו את הערך הגבוה ביותר לבעלי המניות שלהן. סיגל בדק את כל החברות שנכללו במדד SP500 (מדד מניות שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב) החל מהשקת המדד ב- 1957 ועד סוף שנת 2003. ככלל ההשקעה במדד SP500 השתלמה מאוד למשקיעים, $1 שהושקע במדד בתחילת 1957 היה שווה $124 דולר בסוף שנת 2003 (תשואה שנתית ממוצעת של 10.85%). אולם החברה שהניבה את שעור התשואה הגבוה ביותר הייתה השקעה מוצלחת בהרבה – $1 שהושקע במניותיה בתחילת 1957 היה שווה בסוף שנת 2003 יותר מ- $4,600 (תשואה שנתית ממוצעת של 19.75%).

מי הייתה החברה הזאת? מסתבר שזו הייתה לא אחרת מאשר יצרנית הסיגריות "פיליפ מוריס" (ב- 2003 "פיליפ מוריס" שינתה את שמה ל”אלטריה”). כמובן ש"פיליפ מוריס" לא הייתה יכולה להניב תשואה כלכך גבוהה למשקיעים ללא לקוחות נאמנים שקנו את מוצריה (סיגריות) והביאו לה רווחים נאים. בעיני הלקוחות והמשקיעים "פיליפ מוריס" היא סיפור אדיר של הצלחה. מצד שני, קשה להתפעל מחברת סיגריות כאשר מחילים עליה מבחני תוצאה אובייקטיביים. מהי התועלת האובייקטיבית שקבלו הלקוחות של "פיליפ מוריס" מרכישת סיגריות?

נסתכל כעת על אחד הארגונים הידועים בארה"ב – Teach For America – שהוקם בשנת 1991 ע"י וונדי קופ, שהייתה אז סטודנטית באוניברסיטת פרינסטון. קופ כתבה עבודת תזה שבה הציעה לבנות תכנית קצרה שתכשיר סטודנטים מצטיינים באוניברסיטאות ללמד במשך שנתיים בבתי ספר בשכונות עוני. המדריך שלה לתזה לא התלהב מהרעיון שלה, שנראה לו חסר בסיס. אולם וונדי קופ לא התרשמה מהביקורת האקדמית, והקימה את TFA שמיישם את השיטה שלה עד היום. במהלך שני עשורים גדלTFA לארגון כלל ארצי עם תקציב שנתי של 212 מיליון ו- 1,400 עובדים. TFA מכשיר כ- 8,000 מורים בשנה שמלמדים 500,000 תלמידים ברחבי ארה"ב. כ- 550 מבוגרי הארגון הם מנהלי בתי ספר, וכ- 550 מבוגרי הארגון זכו בתואר "מורה שנה".

אולם למרות זאת הממסד החינוכי בארה"ב איננו מתרשם מהצלחת הארגון, אולי בגלל העובדה שהמודל של TFA קורא תיגר על השיטות המקובלות להכשרה ולקידום של מורים. אחת הטענות שמועלות נגד TFA היא שהמחקר האובייקטיבי לגבי מידת האפקטיביות שלו איננו מראה תוצאות חד משמעיות. ואכן מספר המחקרים שמראים שהמודל של TFA אפקטיבי שווה למספר המחקרים שמראים שהוא איננו אפקטיבי. עם כל זאת במבחן השוק הארגון עומד בהצלחה רבה – מנהלי בתי ספר ומפקחים מבקשים מ- TFA לשלוח עוד ועוד מורים והארגון איננו מצליח למלא את הביקוש. אילו TFA היה חברה עסקית הוא היה נחשב לסיפור של הצלחה, ובעלי המניות שלו היו רואים תשואה יפה על השקעתם.

מקובל לטעון שבמגזר השלישי חסרים מדדים אובייקטיביים להצלחה שמקבילים לרווח הנקי או לשוויין של מניות החברה, שמשמשים למדידת הצלחה במגזר העסקי. אולם חשוב לזכור שגם המדדים של המגזר העסקי הם סובייקטיביים – הרווחיות של חברה נקבעת באמצעות הערך הסובייקטיבי שמייחסים הלקוחות למוצריה (כפי שממחישה הדוגמה של "פיליפ מוריס"). על פי המדדים העסקיים גם ארגון TFA הוא סיפור של הצלחה, גם אם מחקרי ההערכה לא מראים זאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירת אתר אינטרנט בחינם עם WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: