קריטריונים עסקיים בעמותות – מה זה אומר באמת?

בספרו The Future for Investors מציג ג'רמי סיגל – פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת וורטון – את החברות שיצרו את הערך הגבוה ביותר לבעלי המניות שלהן. סיגל בדק את כל החברות שנכללו במדד SP500 (מדד מניות שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב) החל מהשקת המדד ב- 1957 ועד סוף שנת 2003. ככלל ההשקעה במדד SP500 השתלמההמשך לקרוא "קריטריונים עסקיים בעמותות – מה זה אומר באמת?"

פשוט יותר הוא גם טוב יותר

בפוסט קודם הצגתי ממצאים אמפיריים שמצביעים על יתרונות לגודל באספקת שירותי רווחה. המשמעות של יתרונות לגודל היא שארגונים גדולים הם באופן מובנה יעילים יותר מארגונים קטנים. כאשר מתקיימים יתרונות לגודל יש הצדקה לממשלה ולתורמים להעדיף ארגונים גדולים על קטנים, כשמדובר באספקת שירותי רווחה. אולם מסתבר שהמציאות מורכבת יותר, ולא תמיד ארגון גדול יותר הוא דווקאהמשך לקרוא "פשוט יותר הוא גם טוב יותר"

האם גדול יותר הוא גם טוב יותר?

האם עמותה גדולה עדיפה על פני עמותה קטנה? הרקע לשאלה זו הוא העובדה שרובו הגדול של התקציב שמועבר לעמותות ע”י משרד הרווחה , מתרכז אצל מספר קטן עמותות גדולות. למעשה 10% מהעמותות מקבלות קצת יותר מ- 70% מהתקציב. במאמר זה אתייחס לאחד ההיבטים החשובים של נושא הגודל, שנקרא בפי הכלכלנים יתרונות לגודל (Economies of scale).המשך לקרוא "האם גדול יותר הוא גם טוב יותר?"

על "אמת" ו"שקר" בדיווחים לתורמים

מערכת היחסים בין עמותות לתורמים היא מורכבת ומתסכלת עבור שני הצדדים. אחת הבעיות העיקריות היא מערכת ציפיות לא ראליות של תורמים, והחשש של צוות העמותה להתעמת אתם בנושא זה. תורמים רוצים בדרך כלל לדעת באיזה אופן השתמשה העמותה בכספי התרומה שלהם. למרות שגישה זו איננה יעילה במיוחד (עדיף היה לשאול מה הושג באמצעות כספי התרומה),המשך לקרוא "על "אמת" ו"שקר" בדיווחים לתורמים"

עוולות התמחיר

בספרם “ניהול ממוקד – לעשות יותר עם מה שיש" מקדישים פרופסור בעז רונן ושמעון פס פרק לתמחיר תחת הכותרת "עוולות התמחיר הקלסי". הקורא בוודאי יתמה מהו אותו "עוול" שבגינו זכה התמחיר לכותרת כזאת. תמחיר הוא המונח העברי למושג Cost Accounting שמשמעו ייחוסן של עלויות לפעילויות השונות של הארגון ולתפוקות שלו. כהערת אגב אציין שהמקבילה העבריתהמשך לקרוא "עוולות התמחיר"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל