פשוט יותר הוא גם טוב יותר

בפוסט קודם הצגתי ממצאים אמפיריים שמצביעים על יתרונות לגודל באספקת שירותי רווחה. המשמעות של יתרונות לגודל היא שארגונים גדולים הם באופן מובנה יעילים יותר מארגונים קטנים. כאשר מתקיימים יתרונות לגודל יש הצדקה לממשלה ולתורמים להעדיף ארגונים גדולים על קטנים, כשמדובר באספקת שירותי רווחה. אולם מסתבר שהמציאות מורכבת יותר, ולא תמיד ארגון גדול יותר הוא דווקא יעיל יותר. אחת התופעות שמאפיינות ארגונים שצומחים היא הגידול במגוון הפעילויות שלהם. ארגונים צומחים לא רק באמצעות הרחבת כמות השירותים שהם נותנים, אלא גם באמצעות גידול במגוון השירותים וכניסה לתחומי פעילות חדשים. לכאורה נראה שזוהי תופעה חיובית, אולם מסתבר שיש לה מחיר שנקרא – עלות הסיבוכיות (The Cost of Complexity). מסתבר שככל שארגון הופך למורכב יותר, כתוצאה מכניסה לתחומי פעילויות שונים ומגוונים, הופך הניהול שלו למסובך יותר וכתוצאה מכך גדלות העלויות שלו. העובדה שמורכבות ארגונית כרוכה בעלויות נוספות התחילה להתברר בשנות השמונים של המאה העשרים, כאשר חברות עסקיות התחילו להשתמש בתמחיר מבוסס פעילויות (ABC – Activity Based Costing). תמחיר מבוסס פעילויות (ABC) מאפשר לעקוב אחרי הקשרים שבין הפעילויות השונות של הארגון, ולשייך את העלויות הקבועות בצורה מדויקת יותר לשירותים שהוא נותן. יישומה של שיטת ABC בארגונים רבים המחיש ששיטות התמחיר הרגילות מציגות אומדן חסר לעלות של שירותים מורכבים שצורכים הרבה תשומות ניהוליות, ובמקביל אומדן יתר לעלות של שירותים פשוטים שניתן לספק אותם בהיקף גדול עם מעורבות ניהולית מינימלית.

לפיכך הדילמה בין גדול לקטן איננה חד ממדית, אלא דו ממדית כפי שמוצג בתרשים שלהלן:

יתרונות לגודל באים לידי ביטוי כאשר הארגון צומח, אך מבנה הפעילות שלו נשאר פשוט. שכפול של אותו שירות בהרבה מקומות או הגדלת מספר הנהנים של אותו שירות, מאפשרת לארגון ליהנות מיתרונות לגדול. אולם כאשר הצמיחה של הארגון מתבטאת בהוספת שירותים חדשים ובכניסה לתחומי פעילות חדשים, היתרונות לגודל אינם באים לידי ביטוי בגלל עלות הסיבוכיות.

מסתבר שהתשובה לשאלה האם ארגון גדול יעיל יותר מקטן איננה פשוטה. ארגון קטן, פשוט וממוקד יהיה בדרך כלל יעיל יותר מארגון גדול, מסובך שמתפזר על פני תחומי פעילות רבים.